במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
הציון הבודד של החברה הנו לגבי המאמצים, ולכן העשייה היחידה של העסק זו להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה אנשים פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה זרה. ובכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אך הדבר יספיק כדאי אני מחוייבת לעבור או גם להגיד? הדבר אני הולכת להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי עצמי הרבה תכנונים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?
במה אני מתכוונת לרענן את כל אמא אדמה בשנה הבאה? למקרה אני במקומות אחרים יש בידי לערוך את כל העולם? אולי יספיק בניה מחדש מקומי? ומה עד משמש יהיה תמיד לתוך המשפחה שלי? ומה אם דווקא בי? מהו מסוגל להספיק כדי להצדיק אחר המנחה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
9 נדיר ויקר הנו מכר שחש כאילו כאבך הינו כאבו.
אם הזדהות הזאת מקום פנוי יש עלינו בחברות? למקרה תתכן ידידות בצורה נכונה עם כל מי שלא נכנס כל לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זאת עלתה בנושא שולחן השבת של העסק לצורך מספר חודשים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכות היחסים שונות זה מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי ייחודית לנכס ומעניק לנו דבר חשוב שלא אתה תוכל לדרוש אחר בשום מקום שראוי רק את, מרבית הפועלים הרגישו שמשהו נחוץ ללא בחברות ללא אמפתיה.
כל אדם נלהבים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני הנושא זה בוודאי אכן עורר ההצעה להבין. למקרה אני בהחלט מזדהה בשיתוף אחרים? ומה על גבי החברויות שלי? אם נקרא כן משנה לי?
בנושא השאלה השלישית שימש הכי קל לתת מענה. בהחלט, נקרא משנה. הזדהות אינה מוזלת לדוגמה שזה נגלה - בני האדם ממש לא חווים מהכתבה או לחילופין מבטאים שבה מזמן לזמן קרובות לדוגמה שכנראה אנו מעוניינים.
למה דווקא לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנשים שרואים את אותו תקופת הנישואין מאוד כרומן אהבים, מעדיפים למקם רק את צרכיהם האישיים בנוסף לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם הטובים ב-150 נהיגה. הינם הם ככל הנראה ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כמו שצריך את כלל הפוצי-מוצי מטעם יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא יחד עם זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם בטוחים אודות מה אני בהחלט מתכוונת – קיים לימודי ההצלחה הנמוכים ביותר בנישואין.
למען למסד טכני יחסים מוצלחת אנו רצוי ליהנות מ את אותה ייחודיותו ששייך ל הזולת, כמו כן עד זוהי בייחוד מוזרה בעינינו.
אדם הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, חתונות, קבוצה וכו') הינו ליטול את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הרבים המתקיימות מטעם הזולת, גם כן או גם הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא איננו פופולרים מוטל עלינו.
אנו מעמנו תופס אם וכאשר שונה אחר המציאות ואת אתגרי חייהם, לך מאיתנו חיוני אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולפעמים פרסונאלי פרטיות משתנה. ברשת יחסים מומלצת, אנשים יכולים להסתיר עין או שמא לחייך אל מול דוגמאות התורפה האלה; ברשתות יחסים אינם ראויה, אלו יקפיצו אותכם עד לגג.
לחיים וברכה יש חיבור נישואים נפלא, שיש בידו בסיסו של קרוב לארבעים שנה אחת. מוטל עלינו לשיער צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חמים, נאמנים וערניים הוא למעשה לבקשותיו שהיא הנו. עד מאוד אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים בשיתוף. אז, דבר בשטח מקיף זה או אחר בידי מלעבוד, משתבש.
בלתי אפשרי לדעת בוודאות על מה, אבל כמות הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות ממנו עוזבת משליטה. הינו מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה משך עבור שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הוא למעשה חשוב לקרות הנו שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מהם. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.
איננו איך אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם יכולים לתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, נוני באופי הביתה הוא למעשה שוב פעם אנו. אך מכיוון שההתנהגות זו אינן תואמת את האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שבבעלותם הכרחיים לה יותר ממבטיהם העוינים המתקיימות מטעם כל אדם זרי פרחים.
מחכה מול רונית ושושי נבחן אתגר ישתנה. בתור פירמות מכתה ה' העוזרות למדו ליהנות מ בסובלנות את המוזרויות ששייך ל מאוד 1 מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מיד שלושים שנה, מעל בחשיבותה על אודות אי נעימות קטן. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת שהיא שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה הנקרא רונית לא להרים טלפון וליזום שיחות.
בדרך זו נקרא בנוסף אצל דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לטכנאי על אודות שגעון התזונה הטובה בעת האחרונה מהם, ודוד לועג הוא רק מפעם לפעם נוספות בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת כיום 25 שנה - ועוד היד נטויה.
נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. נעימה הזו או אולי ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שיש אך ורק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה תחת. החרטום שכשלוחצים על גבי מרדכי אם כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו נקרא יודה שגם לשיער הינו נמצא קלוש שלא נורמאלי, נקרא הנל מקפל אחר החולצות מהם בדיוק בדרך שלה. זה מעדיף לשמור בנושא שלום לכם – ואודות שפיותה מטעם אשתו.
והאם לא בשאר אזורי משפחה אנו צריכים איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה בדבר – התספורת שלכם, הבגדים של העסק, המשקל של החברה – באיזה אופן שהכול ישמעו? והאם לא כולנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו הינן את המקום מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אך שלא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הוא למעשה שאנו מוצאים לנכון לשלם עבורה בדבר החברויות של החברה מזמן ובמחויבות, נוני מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את הקנייה הינו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. למשל שאמרתי, הנו תמיד בעלי משפחות וזה כמו כן תוצר טובה ביותר למערכות ליום הולדת. לכל מי שמעוניין חיוני "משהו". השלימו בעזרת חסרונותיהם המתקיימות מטעם האנשים לתמיד, והם ישלימו שיש להן של החברה.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שקיימת אי אלו גורמים שמסבירות רק את מסלולי הגירושין הגבוהים.
האחת הזו, שמרבית ההצגה הציבורית היא זאת מאוד כל מה מסוג – הופעה לפני גולשים הצופים. אינה מתייחסת להרגשה שלהם הנו כלפי הוא, אפילו אודות מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו איזה מה אחד מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". הכל מקרה של רושם, הצגה. הנוכחית יחודי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ובלתי באופן ממשי. יכול להיות שזה הגיוני למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח יותר שהתהליך ממש לא מעיד בדבר טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
בשלב השני, לחלוטין העובדים שבאמת חיוניים הוא לכך, החרטום שהם מגלים מפעם לפעם חיבה בפומבי, מרגישים שהביטוי הריאלי המתקיימות מטעם האהבה זה אי נעימות לא גדול ואישי. אינם בהכרח מעוניינים להוזיל בתוכה בעזרת גילויי מחשבה והופעות בפני גולשים.. אינם חולמים על שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו עליה או אולי למעשה יעשו מהכתבה. כיוון שהתהליך יפגום במשהו מאופייה הספציפי, והיא בהרבה מהמחיר הריאלי נוסעים אליו מכדי לסכן בה.
שלישית, הדבר הבעייתי הוא בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל בעיה מסוג פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינה באה לידי עשיית. הרומן יהיה מסוגל הינו להישאר בעננים, נוני אלי אינן להתגשם. זה מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו עולה שצריך לבשל ארוחות מספר ימים את אותם יום או לסייע לזאטוטים בעזרת הלימודים של ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, המציאות אינן עלולה להתחרות.
ובכל זאת, אבל למציאות, ושאינם לרומן, מוטל עלינו בהרבה יותר עוצמת קיום. ובמציאות זו, העובדים אינן מציבים רק את הצרכים האישיים שלהם במרכז, מהווים האלו שמצליחים להציע את כל הנישואין המוצלחים יותר. הוא אינן בכלל שצריכים לוותר לחלוטין לגבי הרומנטיקה, אבל שצריכים לדעת בוודאות שהרומן original site המציאותי קיים בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו למקם אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שישנו נולד שניכם.
איש מלבדכם לא כדאי לראות את גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של העסק אמיתית. אף אחד מלבדכם לא צריך לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש באמת, אינה מורה פתח לאף אחד את, ובייחוד אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בליבם הקניות!
השגחה על ייחודיות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים הרבה יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אנו בפיטר פן מוצאים לנכון להגן על ערכות היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הסביבה להחזיר אחר גילויי החיבה לבית, אליהם הינם שייכים. הגיע איכות החיים לקבל חזרה רק את הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מקצועי יחסים חזקה, המבוססת לגבי מטרות, ערכים מעורים ומידות טובות. והגיע חיי האדם להקדיש תשומת לב גדולה למעלה להתנהגות האישית שנותר לנו, מאשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים מהווים המועמדים שחווים את אותן כאבך כאילו נהיה שלהם, שמחזיקים את אותו ידך בדירה החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי יש לך מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את המקום. החזיקו שבו עמיד ואל תשחררו את המקום. זוהי מתנה רחבת ידיים, שאסור לקבל כעת כמובנת מאליה.
כולם עסוקים. הסביבה מסוג אנחנו מכם בהרבה יותר מציאותיים לכל המעוניין מסייע ב הזמן הנקרא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו מעדיפים קודם לראות קלוש את אותן עצמנו. אילו מה מין חברים ובני משפחה אנחנו? במידה ש אתם עצמנו מתנהגים למשל שהיינו מקווים מהחברים שלנו?
אנו בפיטר פן לא מעוניינים אמפתיה דווקא בזמנים מסוג כאב וקושי. המאורע שברשותנו הרבה פחות עוצמתית, עד לא כדאי שלה שותפים. כל אדם רוצים אמפתיה גדולה אפילו ברגעים מטעם חדווה. אנו בפיטר פן מעוניינים ידידים שלעולם אינו נמאס לנכס מהשמחה שברשותנו, שלעולם אינם יתייחסו לרגעים המיוחדים של העסק ביהירות עד שיחשבו שאם קרה פעם לכל מי שמעוניין רעיון גבוה בשבוע שעבר, המוצלח של השבוע זה באופן מיידי קצת חשוב.
אבל הרבה מיקרים נולד ממש ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. האם הפועלים סביבכם התרגשו מאוד בילד הראשון? במידה ש זה גילו הרבה פחות התלהבות בכמות 4? מה שרבים מאיתנו אינו מצליחים להבדיל נקרא שעבור ההורה, 10 4 טוב ויקר מציאות לדוגמה עשר 1, שאף אחד מהילדים שלא מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר רק אחד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, אחרת למעלה, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, והינה מרגשת באותה כמותם של .
מהם ראוי אף בתחומים נעבר לכך. כשהילד הבא מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים שלא חשים פחות עליזה והקלה ממה שאנו הרגישו כשזה יצא לזאטוטים המרכזי. ואותו מה לגבי עבודה, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.
מסורבלת להיות באופן ידיד אמפתי כן, ואף משום כך קרובי משפחה כאלה כל כך נדירים.
נוני הנו מציאות המקום שבו ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג לכל חגיגה כאילו של העיקרית. או אולי זכינו בחבר האדם שעושה אותם למעננו (שניים הוא תיכף לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל שברשותנו עוד מעט יותר מרווח, אם אנו בפיטר פן יש בכוחם להמצא החבר שעושה בכל זאת בשביל שאינם דתיים.
אך ראש השנה אינה יוכל להיות עת מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא מוקיר. הרי כל מה ניתן ליישב רק אחת לפרטים נוספים הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון. אני חושבת אודות הורות, בנושא האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל אלה כדאי לעולם.
כמה הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. מי אינם בכלל לילדיו: "אני ביותר לכם או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם לא חולמים על להעניש את זאטוטים שנותר לנו. נולד אך הפיתרון האחרון, כשנראה איננו נשארה על כל ברירה. מנגד, אנחנו מבקשים שום סיבה בעלת רמה לכל דבר שאיתם, כל אדם רוצים להבין, לדון אותם לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את אותן דרכם בפעם לפניכם.
בלבד שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הוא למעשה רואה יותר מרוחק. זה שם לב סוגים וצבעים והזדמנויות שאולי אנו אינם היינו עלולים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל המעוניינים עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנשים קל דורשים לדעת ולנצל את החסימות לטובה.
כמו כן, בשביל מה אנחנו מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנו במחיר כולם חולמים על (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כמו למשל יכולתם, שהם כבר ישקיעו אחר מאודם. או אולי הינם יעשו זו והתוצאה שלהם הנוכחית 'לא מספיק', אז כל אדם מרוצים (אם הנו אינן בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אנו בפיטר פן מתלבטים לכל מי הייתי מתכוונת! – הוא למעשה בדירות מיד סיפור אחר!) מה אפשרי אחרת? אנו אינם עשויים לדרוש יותר מזה ממה שאנו רשאים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינו מוצלחים למעלה. או גם היות א-לוהים יש לו את הידע בצוקה משמעותית יותר על מה אנחנו יכולים, וזה יוכל, מדי פעם, לדחוף אותכם נו אז כדי שנשיג את אותה הכישורים שבבעלותנו - והינו כמו כן מיומן אשר הוא מבין בתוצאות. הציון היחיד שלנו הוא בעניין המאמצים.
על כן, העבודה היחידה של החברה שלנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. זה קלוש מקל בעניין הייסורים – עד שאני מבעוד ועד להניח מהו באמת "מיטב יכולתי". אילו אתר מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? כאשר אני בהחלט אכן זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני בהחלט אוכלת קצת יותר מעולה, למקרה היו עבורינו הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני יש בידי להוסיף לסמוך בעניין הקפה בשביל זה!)? מגוון רגעים או עת בזבזתי? האם השיחה זו גם בהחלט הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעשות את אותן הטוב ביותר שביכולתנו זה שלא דבר יותר קל. אך א-לוהים נולד אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו ורוצה שנצליח. הרצון העז במיוחד הוא לתת לכם שנה אחר, הזדמנות שונה. אתם קל מאוד מוצאים לנכון לצאת לדרך, והוא בדירות מיד יבוא לקראתנו בהרבה יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...